בינואר 2026 פרויקט 'האולם הדיגיטלי' החל לפעול בכ-50 אולמות דיונים בישראל. במבנה החדש, קלדניות בית המשפט רושמות את החלטות המותב בלבד, ומהלך הדיון נשמר כקובץ שמע שמערכת AI מתמללת.
עבור עורכי הדין השינוי משמעותי. אין יותר קלדן שכותב את חילופי הדברים באולם, ואתם אלה שצריכים לבדוק את הפרוטוקול ולוודא שהוא משקף את מה שנאמר בדיון.
סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט מאפשר לבעל דין לבקש תיקון פרוטוקול בית משפט אם הוא שגוי. עורך דין שמייצג בבית משפט נדרש להכיר אותו לעומק. במאמר נסקור את המסגרת המשפטית של הסעיף ואת הכשלים השכיחים בתיעוד הממוכן. בסוף נציג את הדרך הפרקטית להגיש בקשת תיקון שתתקבל.
סעיף 68א(ד): המסגרת המשפטית של תיקון פרוטוקול
סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מסדיר את הליך תיקון הפרוטוקול. בעל דין רשאי להגיש בקשה בתוך עשרה ימים מיום שהפרוטוקול הומצא לו. בית המשפט מכריע בבקשה לאחר ששמע את עמדת שאר בעלי הדין.
עד סוף 2025 השתמשו בסעיף לתיקונים קטנים. קלדנית הקלידה את הדיון בפיקוח השופט, והבקשות לתיקון התמקדו בטעויות הקלדה והשמטות נקודתיות.
מינואר 2026, הפרוטוקול עולה לנט המשפט ישר מהמערכת הממוכנת, בלי שאיש בדק אותו. הטעויות שמופיעות בו נוגעות לתוכן הדיון, ולעיתים להכרעה בתיק. הסעיף נשאר אותו סעיף. השימוש בו השתנה לגמרי.
לוח הזמנים: עשרה ימים בלבד לתיקון פרוטוקול
סעיף 68א(ד) קובע עשרה ימים מיום שהפרוטוקול הומצא לבעל הדין. ברע"א 2623/14 גואנה מיטרי נקבע שכאשר הדיון תומלל, מניין הימים מתחיל מיום שהתמליל נמסר לצדדים.
בתי המשפט מקפידים על המועד. בתלה"מ 34872-06-22 בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדחתה בקשה לתיקון פרוטוקול שהוגשה כ-11 חודשים אחרי הדיון. הדיון הוקלט ותומלל על ידי חברה חיצונית, והמבקש הצביע על פערים מהותיים מול ההקלטה. השופט רמי בז'ה קבע שהבקשה הוגשה בשיהוי רבתי, ודחה אותה.
ההחלטה מלמדת דבר נוסף. המבקש הגיש סיכומים בהסתמך על הפרוטוקול, ורק אחר כך טען שיש לתקנו. השופט בז'ה ראה בכך הסכמה שבשתיקה לתוכן. כשתמלול המכונה עולה אוטומטית לנט המשפט, חייבים לבדוק אותו ברגע שהוא בתיק, לא אחרי שכבר הגשתם סיכומים.
חזקת תקינות הפרוטוקול ונטל ההוכחה
בית המשפט לא מאשר תיקון פרוטוקול על סמך טענה כללית. בע"א 3225/09 חברת החשמל לישראל נ' סאסי קבלני בניין נקבע: "חזקה שפרוטוקול בית המשפט, כפי שנרשם, יהא תקין ומי שטוען ההיפך, עליו מוטל הנטל להוכיח זאת". המבקש הוא זה שצריך להפריך את החזקה.
עד סוף 2025, החזקה הזו התבססה על עבודה אנושית. ברע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח, השופט גרוניס העדיף הקלדה על פני הקלטה: "הדרך של הקלדה יעילה יותר מזו של הקלטה". הנשיאה חיות חיזקה את העמדה ברע"א 8532/14 דחלאן, וקבעה שהקלטה היא חריגה מ"דרך המלך" של ההקלדה הממוחשבת. שלושים שנה, מערכת המשפט בחרה בקלדנית אנושית כברירת המחדל.
מינואר 2026, חזקת התקינות חלה גם על פלט מכונה שלא עבר ביקורת אנושית. נטל ההוכחה לא השתנה. הכלים לעמוד בו – כן. במקום השוואה למסמך שקלדנית הקלידה בפיקוח השופט, אתם נדרשים להראות פער מדויק בין ההקלטה לבין הטקסט שעלה לנט המשפט.
מה צריכה לכלול בקשה לתיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד)?
בכותרת הבקשה אתם מציינים את שם בית המשפט, את מספר התיק ואת פרטי הצדדים. בגוף הבקשה אתם מציינים את מועד הדיון ואת היום שבו קיבלתם את הפרוטוקול. אתם מציינים גם את בסיס הסמכות: סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בחלק המרכזי של הבקשה אתם מפרטים את התיקונים. אתם מציגים כל תיקון בנפרד, עם עמוד ושורה בפרוטוקול. אסור לטעון בכלליות שהפרוטוקול שגוי. בית המשפט דוחה בקשות כלליות כאלה.
חזקת התקינות מסבירה את הדרישה. בע"א 3225/09 חברת החשמל לישראל נ' סאסי קבלני בניין, בית המשפט קבע: "חזקה שפרוטוקול בית המשפט, כפי שנרשם, יהא תקין ומי שטוען ההיפך, עליו מוטל הנטל להוכיח זאת". הנטל עליכם. בית המשפט מניח שהפרוטוקול נכון, ואתם מוכיחים אחרת לכל פער בנפרד.
כדי לעמוד בנטל ההוכחה אתם צריכים תמלול מקצועי של ההקלטה. התמלול משווה את הדיון באולם לטקסט שעלה לנט המשפט. בלי תמלול כזה, עורך הדין מתבסס רק על זיכרונו מול חזקת התקינות של הפרוטוקול הרשמי. במקרה כזה, עורך הדין לא מנצח. המרכז הישראלי לתמלול והקלטה מספק את התשתית הזו במסגרת שירות אימות פרוטוקול AI ותיקון תמלול מכונה.
חזקה שפרוטוקול בית המשפט, כפי שנרשם, יהא תקין ומי שטוען ההיפך, עליו מוטל הנטל להוכיח זאת.
ע"א 3225/09 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' סאסי קבלני בניין עפר וכבישים (1986) בע"מ
גבולות התיקון: בין טעות מהותית לשינוי סגנון
לא כל בקשה לתיקון פרוטוקול מתקבלת. בית המשפט בוחן אם הטעות שאתם מציגים יורדת לשורש העניין או שהיא שולית. טעויות שמתקבלות מתאפיינות אחרת מטעויות שנדחות.
טעויות שבית המשפט מתקן
הסוג הראשון הוא ייחוס שגוי של דובר. למשל, כאשר תחת שם העד מופיעים דברים שאמר עורך הדין החוקר. הסוג השני הוא החלפת מילה במילה אחרת באופן ששינה את מהות התשובה. הדוגמה הבולטת היא חילוף בין "לו" ל"לא". הסוג השלישי הוא השמטה של משפט או של תשובת עד.
טעויות שבית המשפט לא מתקן
שינוי סגנון לא יתקבל. אתם לא יכולים לבקש לשפר את ניסוח תשובת העד או להוסיף לה הסבר. כך גם בקשה שמטרתה האמיתית היא לחזור מהסכמה שניתנה בדיון. בתלה"מ 34872-06-22, השופט רמי בז'ה דחה בקשה שכללה תוספת של 4,249 מילים ועשרים עמודים לפרוטוקול. השופט קבע שהמבקש הציג שינויים מלאכותיים שלא משקפים את הדיון.
שיהוי הוא עילת דחייה עצמאית
עשרת הימים של סעיף 68א(ד) הם מועד אחרון, ולא המלצה. השופט בז'ה הפנה באותה החלטה לדברי אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי": בעל דין שסבור שיש צורך בתיקון הפרוטוקול חייב להגיש את הבקשה ללא שיהוי. בז'ה דחה את הבקשה כי הוגשה כ-11 חודשים אחרי הדיון.
הסתמכות בסיכומים יוצרת מניעות
באותה החלטה, בז'ה הוסיף נימוק נוסף לדחייה. המבקש הסתמך על הפרוטוקול בסיכומיו והפנה אליו במפורש. השופט ראה בהסתמכות הזו ויתור על האפשרות לתקן את הפרוטוקול אחר כך. בפועל, עליכם להגיש את הבקשה לתיקון לפני שאתם מגישים סיכומים שמתבססים על הפרוטוקול.
מה קורה כשבקשת תיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד) לא מוגשת בזמן?
חלוף עשרת הימים של סעיף 68א(ד) הוא רגע מכריע בתיק. הפרוטוקול שעלה לנט המשפט הופך לרישום הרשמי של הדיון, וההשלכות מלוות אתכם עד לערעור.
הפרוטוקול הופך לראיה מחייבת
מהיום העשירי ואילך, התמליל בתיק הוא הגרסה המחייבת של מה שנאמר באולם. כל טענה שתעלו בסיכומים חייבת להתבסס על מה שכתוב בו. אם נרשם "לא ראיתי", אתם לא יכולים לטעון בסיכומים שהעד אמר "לו ראיתי". בית המשפט יקרא את הפרוטוקול, ואת הפרוטוקול בלבד.
ברע"א 8532/14 דחלאן, הנשיאה חיות חיזקה את העיקרון הזה. היא קבעה שהקלדת הפרוטוקול היא "דרך המלך" של תיעוד הדיון. ההקלטה היא חריגה, וגם כאשר היא קיימת בתיק, היא לא מחליפה את הפרוטוקול. במציאות החדשה של תמלול AI, התמליל הממוכן יורש את אותו מעמד של "דרך המלך", על כל הבעיות שהוא נושא עמו.
ערכאת הערעור לא מאזינה להקלטה
הרבה עורכי דין סבורים שאם יפנו להקלטה בערעור, השופטים יקשיבו לה וימצאו את הטעות בעצמם. זה לא קורה. שופטי הערעור קוראים את הפרוטוקול שבתיק. הם לא משווים אותו להקלטה המקורית. כשהפרוטוקול שגוי, גם הערעור נסמך על אותו רישום שגוי. הטעות של המכונה הופכת לעובדה משפטית.
הסיכון לעורך הדין
לפי גילוי דעת 60/24 של ועדת האתיקה הארצית, עורך דין שמסתמך על תוצרי בינה מלאכותית בלי לבדוק אותם עלול להפר את חובותיו המקצועיות. ההיבט האתי המלא של הסיכון הזה מפורט בעמוד השירות שלנו על אימות פרוטוקול AI ותיקון תמלול מכונה. מה שחשוב כאן: אם לא הגשתם בקשה לתיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד) במועד, כשידעתם או היה עליכם לדעת על טעויות בתמליל, אתם עומדים בסיכון אישי.
לוח הזמנים של בקשת תיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד)
התמליל עולה לנט המשפט
מערכת בתי המשפט מעלה את תמלול המכונה לתיק. מאותו יום מתחיל מניין עשרת הימים של סעיף 68א(ד).
קריאת התמליל וזיהוי טעויות
עברו על התמליל מול ההקלטה. סמנו כל פער שיורד לשורש העניין: ייחוס שגוי של דובר, החלפת מילים, השמטות.
הכנת התשתית הראייתית
תמלול מקצועי של הקטעים השגויים, השוואה לטקסט שעלה לנט המשפט, ותיעוד הפערים.
ניסוח הבקשה
כתיבת הבקשה לפי הוראות סעיף 68א(ד), פירוט כל תיקון לפי עמוד ושורה, וצירוף התשתית הראייתית.
הגשת הבקשה לבית המשפט
מועד אחרון להגשה. אחרי היום העשירי, הזכות לבקש תיקון פוקעת והפרוטוקול הופך לראיה מחייבת בתיק.
תגובת הצד שכנגד לבקשת תיקון פרוטוקול
לפי סעיף 68א(ד), בית המשפט לא דן בבקשה לתיקון לפני שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב. אחרי שאתם מגישים את הבקשה, בית המשפט מורה על תגובה תוך מספר ימים. לצד שכנגד יש שלוש אפשרויות עיקריות, וההיערכות שלכם תלויה במה שהוא יבחר.
הסכמה מלאה לתיקונים
במקרה הפשוט ביותר, הצד שכנגד עובר על הבקשה, מאזין להקלטה, ומסכים שהתיקונים שביקשתם משקפים את מה שנאמר באולם. בית המשפט מאשר את התיקון ללא צורך בדיון נוסף. ההסכמה הזו שכיחה כאשר הטעויות בולטות, והתמלול שמלווה את הבקשה מקצועי ומדויק.
התנגדות חלקית או מלאה
הצד שכנגד יכול לטעון שהפרוטוקול בנוסחו הנוכחי תקין. במקרה כזה הוא יבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה. הוא יכול גם להסכים לחלק מהתיקונים ולהתנגד לאחרים. שופטים נוטים להעדיף הסדרה בהסכמה. אם תוכלו לצמצם את המחלוקת לפני ההחלטה, הסיכוי גבוה יותר שבית המשפט יאשר את התיקונים המוסכמים. הוא יכריע רק על אלו שנותרו במחלוקת.
בקשה לתיקונים נגדיים
הצד שכנגד יכול לנצל את ההזדמנות ולבקש בעצמו תיקונים בפרוטוקול. למשל, אם הוא סבור שאמירות שלו הוצגו באופן חלקי. בית המשפט ידון בכל הבקשות יחד. חשוב להבין שהמועד של עשרת הימים חל גם על הצד שכנגד. הוא נמדד מהיום שבו הומצא לו הפרוטוקול, ולא מהיום שבו הוגשה הבקשה הראשונה.
פסיקה מנחה על תיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד)
סעיף 68א (ד) המתייחס לתיקון פרוטוקול בית משפט. קיים בחוק עשרות שנים, ובמהלך השנים בית המשפט העליון התווה הלכות שמעצבות את גבולות השימוש בו. ההלכות האלה רלוונטיות גם היום, ובחלק מהמקרים אף יותר.
ע"א 3225/09 חברת החשמל לישראל - חזקת תקינות הפרוטוקול
ציטטנו אותו כבר במאמר: "חזקה שפרוטוקול בית המשפט, כפי שנרשם, יהא תקין ומי שטוען ההיפך, עליו מוטל הנטל להוכיח זאת". פסק הדין הזה נשען על תפיסה שהפרוטוקול נכתב על ידי קלדנית בפיקוח השופט. מינואר 2026, החזקה נשארת אבל הבסיס שלה השתנה. הפרוטוקול נכתב בידי מכונה, ללא פיקוח שיפוטי בזמן הדיון.
רע"א 2623/14 גואנה מיטרי - תחילת מניין עשרת הימים
בית המשפט העליון קבע שכאשר הדיון תומלל, מניין עשרת הימים מתחיל מיום מסירת התמליל לצדדים. לא מיום הדיון עצמו. ההלכה הזו קריטית באולמות הדיגיטליים. התמליל הממוכן עולה לנט המשפט בתוך ימים ספורים אחרי הדיון, ומאותו רגע מתחיל מניין הימים.
רע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח - העדפת ההקלדה
השופט גרוניס קבע שההקלדה יעילה יותר מההקלטה כתיעוד הדיון. הפסיקה הזו עיצבה במשך עשור וחצי את העדפת מערכת בתי המשפט להקלדה ידנית. מינואר 2026, מערכת בתי המשפט נטשה את ההקלדה לטובת תמלול ממוכן. הפסיקה לא בוטלה, אבל המציאות שעמדה מאחוריה כבר לא קיימת.
רע"א 8532/14 דחלאן - הקלטה כחריג
הנשיאה חיות חיזקה את עמדת בית המשפט העליון: הקלטה היא חריגה מ"דרך המלך" של הקלדת הפרוטוקול. את הפסיקה הזו אפשר לקרוא היום בשני אופנים. מצד אחד, היא ממשיכה לראות בפרוטוקול הכתוב את הראיה המרכזית. מצד שני, היא נכתבה כשהפרוטוקול הכתוב היה תוצר של קלדנית. כיום, הוא תוצר של מכונה.
תיקון פרוטוקול ביוזמת בית המשפט
סעיף 68א(ד) פותח במילים: "בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין… לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו". על פי לשון הסעיף, בית המשפט יכול להעלות את התיקון ביוזמתו, גם בלי שאחד הצדדים ביקש זאת.
במציאות בתי המשפט, יוזמה כזו נדירה. השופט לא מאזין מחדש להקלטה אחרי הדיון. הוא קורא את התמליל שעלה לנט המשפט, ובדרך כלל לא מזהה טעויות בלי שמישהו יעיר עליהן. החריג הוא מצב שבו השופט מבחין בסתירה בתוך הפרוטוקול עצמו. למשל, אם תשובת עד בעמוד אחד סותרת תשובה שלו בעמוד אחר, או אם הניסוח לא הגיוני בעליל. במצב כזה, השופט עשוי להעיר לצדדים על הצורך בתיקון.
מה זה אומר עבורכם עורכי הדין? אל תסתמכו על כך שבית המשפט יזהה טעויות בעצמו. תפקיד הפיקוח על הפרוטוקול עבר אליכם.
תיקון פרוטוקול בית משפט: השליטה בסעיף 68א(ד) היא אחריותכם המקצועית
המעבר לתמלול ממוכן באולמות בית המשפט שינה את הכלים העומדים לרשותכם. הסעיף נשאר אותו סעיף משנת 1984, אבל המציאות שמסביבו השתנתה לחלוטין. פרוטוקול שלא נבדק עלול לקבע את עמדת הצד שכנגד בתיק, ולפגוע בלקוח שלכם.
המרכז הישראלי לתמלול והקלטה מלווה עורכי דין בהגשת בקשות לתיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א(ד). אנו מספקים את התשתית הראייתית להוכחת הטעויות, ועומדים בלוח הזמנים של עשרת הימים שהחוק מקצה לכם. צרו אתנו קשר כדי להבטיח שהפרוטוקול בתיק ישקף את מה שנאמר באולם.
