"החיים ומוות ביד הלשון" (משלי י"ח, פסוק כ"א). אמרה שמקבלת תוקף מיוחד במסגרת דיונים משפטיים או בוררויות. אך מה עושים הפרוטוקול שהוקלד בבית המשפט לא מדויק. ולא השתמשו בשירותי הקלטת דיונים בבית משפט?
סיפור שהיה כך היה. פנתה אלינו לקוחה, אשר בידיה פרוטוקול של דיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. מטבע הדברים, הדיון היה דיון סוער ומלא אמוציות, כפי שדיונים מסוג זה מתנהלים בדרך כלל. במקרה הנדון, הלקוחה פנתה לחברתנו וטענה כי דברים רבים שאמרה הושמטו מהפרוטוקול. לצערי, לא יכולנו לעשות דבר בנושא, שכן לא הייתה בידינו הקלטה של הדיון. עורך הדין מטעמה הגיש בקשה לבית המשפט לתיקון הפרוטוקול, אך נענה בשלילה. כיום, בקשות מסוג זה לרוב נדחות על ידי בית המשפט. לאחר היוועצות עם חברתנו, הגיש עורך הדין בקשה להקלטת הדיונים הבאים. בזכות הקלטת הדיונים הללו הצליח לתקן את העיוות שנוצר בגין הדברים שהושמטו מהפרוטוקול.
עוד בטרם ניגע בהיבט המקצועי או הפרקטי שבו מתבצעת הקלטת דיון בבית משפט. חשוב לענות על שאלה בסיסית יותר אשר מעסיקה רבים – האם בכלל חוקי להקליט דיון משפטי?
בשנת 2008 תוקן חוק בתי משפט-1984 תשמ"ד. סעיף 68 ב. (א) קובע: "ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט. אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת. החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב."
בדברי ההסבר להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל איתן, מטעם וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת נכתב: "התיעוד חשוב הן לשם בקרה הולמת בהליך הערעור והן למטרות נוספות כגון שקיפות, זרימת מידע, ביקורת ציבורית, תחושת ההגינות ואמון הציבור ברשות השופטת. תיעוד כאמור גם יתרום לדיון הציבורי, בייחוד בעניינים הנדונים בערכה העליונה וישמש לצורכי מחקר ותיעוד היסטורי."
משום שדיונים לרוב לא מתקיימים בסמיכות זה לזה, כחלק מהעבודה הנעשית לצורך הכנה לדיון פונים עורכי הדין לפרוטוקול הדיון הקודם. הן לצורך ריענון זיכרונם והן לצורך הכנת החקירות העתידות להתקיים בדיון הקרוב. הסתמכות על פרוטוקול שהוקלד במהלך הדיון הינה בעייתית מאוד. קלדנית בית המשפט, טובה ככל שתהיה, לא מסוגלת לכתוב כל מילה שנאמרת. במקרים רבים דברים שנאמרו במהלך הדיון לא יקבלו ביטוי מלא בפרוטוקול. את הבעיה הזו ניתן לפתור בקלות על ידי הקלטת הדיון על ידי חברה מקצועית.